מה שלא מספרים לך על טיול בברזיל – עד שחוזרים

מה שלא מספרים לך על טיול בברזיל – עד שחוזרים

לפעמים רק כשחוזרים לארץ מבינים מה באמת קרה לנו שם

לא תכננו את זה עד הסוף. ידענו שאנחנו רוצים ברזיל – השם לבד כבר עשה לנו משהו בלב – אבל האמת? היינו מלאים ספקות. כולם דיברו על החופים, על האנרגיה, על הקרנבל. אבל אף אחד לא באמת הכין אותנו לרגעים הקטנים, לשאלות שהתחילו לצוף פתאום, ולמה שהלב שלנו יעבור שם.

זה התחיל אחרת ממה שציפינו

כשהגענו לריו דה ז’ניירו, חטפנו הלם קל. היינו בטוחים שנרגיש חופש מהרגע הראשון, אבל במקום זה, קיבלנו סערת רגשות. מצד אחד – נוף עוצר נשימה, קצב מטורף, אנשים חמים. מצד שני – פחד קטן בבטן, בעיקר כשירד הערב.

התחלנו ללכת רק עם מה שמרגיש בטוח. מצאנו מלון לשומרי מסורת ממש קרוב לבית חב"ד, עם אוכל כשר, והרגשנו איך לאט לאט אנחנו נרגעים. לא היינו היחידים – ראינו עוד זוגות ישראלים מחייכים כמו אנחנו, פתאום היה מין חיבור מיידי כזה.

קופאקבנה זה לא רק חוף

כולם מדברים על החופים בברזיל, ואנחנו לא מתווכחים – הם מהממים. אבל הדבר שלא סיפרו לנו? שזה לא רק עניין של חוף. זה עניין של חוויה. יום אחד פשוט עצרנו, בלי תכנונים, וישבנו על שפת הים עד השקיעה. התחושה הייתה של עצירה אמיתית מהחיים – כאילו העולם נעלם לרגע.

היה שם בחור מקומי עם גיטרה, ששר לנו בעברית (!) כי הוא עבד פעם באילת. קלטנו כמה העולם קטן. איך טיול בברזיל יכול להפוך לרגע של בית, אם רק נפתחים לזה.

כל נסיעה שם הרגישה כמו סרט

אחד הדברים שהפתיעו אותנו – אלה המרחקים. חשבנו שנעשה הכול ברגל או במטרו, אבל ברזיל ענקית. כל קפיצה ממקום למקום הרגישה כמו מסע בפני עצמו. נסענו לעיירה קטנה שנקראת פטרופוליס – שעתיים נסיעה, נופים ירוקים ותחושה של אירופה בגרסה דרום אמריקאית.

מצאנו שם מלון בוטיק שקט עם אפשרות לארוחת בוקר כשרה, והיה לנו סוף שבוע שנראה כאילו מישהו כתב לנו תסריט. לפעמים טיול בברזיל לא צריך להיות בקצב של העיר – אלא להפך.

איפה שיש בית חב"ד – יש הרגשה אחרת

בכל מקום שהגענו אליו – בדקנו איפה הקרוב ביותר לבית חב"ד. לא רק בגלל האוכל (ואנחנו שומרים כשרות), אלא כי זה היה המקום לשמוע עברית, לחייך למישהו שמבין אותך, ולשאול שאלות בלי גוגל טרנסלייט.

פגשנו שם זוג שעשו טיול זוגי בברזיל כבר פעם שלישית, והם אלה שסיפרו לנו על מקומות שלא מופיעים באף מדריך – כמו לינה בלב הג'ונגל עם הכנה לשבת, או חוף מבודד שפתוח רק ליהודים דתיים בשבת.

יש רגעים שגורמים לך לחשוב מחדש

באמצע הטיול, עצרנו בסאו פאולו לכמה ימים. חשבנו שזה רק "תחנה טכנית" לקניות, אבל אז קרה לנו משהו מפתיע: טיילנו ברובע יהודי קטן, ומישהו הזמין אותנו לסעודת שבת. מצאנו את עצמנו שרים זמירות עם אנשים שמעולם לא פגשנו, ופתאום קלטנו – הטיול הזה הרבה יותר מרק לראות נופים.

טיול בברזיל יכול לחשוף אותך לעצמך – למה שאתה מפחד ממנו, למה שאתה מתגעגע אליו, ואפילו למה שחשבת שכבר לא קיים – כמו קהילה תומכת ופתיחות לאנשים.

לא הכול נוצץ – ויש דברים שכדאי לדעת מראש

אנחנו לא נייפה את זה: יש גם צדדים פחות זוהרים. האבטחה האישית, התחבורה הציבורית שלא תמיד עומדת בזמנים, או הרגע שבו אתה קולט שאתה רחוק מאוד מהבית וצריך פתרונות לשמירת שבת באמצע שום מקום.

אבל דווקא בגלל זה – למדנו לאלתר, להסתגל, ולמצוא פתרונות שמגיעים מהלב. בין אם זה למצוא לינה נוחה בשכונה בטוחה, או לוודא מראש שיש קהילה יהודית שתוכל לעזור אם צריך.

ברזיל זה מקום שמרעיד משהו בלב

כשחזרנו לארץ, אנשים שאלו: "נו, איך היה?" ולא ידענו מה לענות. כי טיול בברזיל זה לא רק "היה כיף" או "היה יפה". זה היה מסע – פנימי וחיצוני. זה היה מקום שגרם לנו להרגיש הכל: פחד, עוצמה, חמלה, שייכות.

ולמרות הכול – היינו עושים את זה שוב. אולי דווקא בגלל כל מה שלא סיפרו לנו.

אם אתם מתכננים טיול בברזיל – תבואו עם לב פתוח. תבדקו מראש איפה יש אוכל כשר, לינה לשומרי שבת ומסלולים בטוחים. אבל גם תשאירו מקום להפתעות. הן החלק הכי טוב.

עוד על: אתרי נופש בצרפת.