לטייל אחרת: המסלולים שלא תמצאו בשום מדריך
לטייל אחרת: המסלולים שלא תמצאו בשום מדריך
יש משהו מרגש בלבחור בדרך שפחות הולכים בה. בשלב מסוים הבנו שאנחנו מחפשים חוויה אחרת – לא את המסלול שכולם מצלמים, אלא את הרגעים הקטנים שבין לבין. כך נולד הסגנון שלנו: לטייל אחרת.
כשהחלטנו לעזוב את ההמלצות הרגילות ולצאת לדרך שפשוט "מרגישה נכונה", גילינו עולם שלם שחמק לנו מתחת לרדאר. לא היו שלטים נוצצים, לא עמודים ב־TripAdvisor, רק שבילים, מבטים וחיבורים – כאלו שלא מופיעים באף מדריך.
לא הכל חייב להיות מתויר
לטייל אחרת זה לבחור בדרך הפחות נוחה – לפעמים גם פחות ברורה. אבל דווקא שם, בין כפר נידח בפורטוגל לבין ואדי נסתר בנגב, מצאנו שקט, יופי וחיבורים אנושיים שלא חווינו במקומות מתוירים.
באחד המסעות שלנו ביוון, למשל, סטינו מהמסלול והגענו לחוף מבודד ליד הכפר Zacharo. בלי שמשיות, בלי מוזיקה – רק אנחנו, הרוח והים. זה היה שונה, פשוט, ובלתי נשכח. זו הייתה אחת מאותן הפעמים שבהן לטייל אחרת קיבל משמעות עמוקה.
לאן הולכים כשלא הולכים בעקבות כולם?
בחרנו להתחיל לחקור יעדים שלא מופיעים בראש התוצאות בגוגל. למשל, בטיול האחרון באיטליה ויתרנו על רומא, ונסענו במקום זאת לעיירה Civita di Bagnoregio – עיירה שתלויה באוויר על מצוק ונראית כאילו הזמן עצר בה מלכת. קראנו עליה כאן בוויקיפדיה Civita di Bagnoregio, וזה עורר את הסקרנות שלנו.
בדרך דומה, בטיול שלנו ליפן, עזבנו את טוקיו והגענו לכפר קטן בשם Kurashiki – יעד קסום שלא הוזכר כמעט באף מדריך בעברית. גילינו אותו בבלוג תיירות בינלאומי ונשארנו שם יומיים יותר מהמתוכנן.
למצוא יופי איפה שלא חיפשנו
במקום לנסוע לעוד "אטרקציה שחייבים לראות", התחלנו לגלוש לפי הרגש. כשהיינו בדרום אמריקה, דילגנו על המסלול המוכר בבוליביה ובמקום זה שכרנו רכב קטן ויצאנו אל מחוז סוראטה. בדרך, עצרנו בעיירות שלא שמענו עליהן קודם, וישבנו לשיחות עם מקומיים שביקשו להבין למה בכלל הגענו לשם.
גם בטיול שלנו בטייוואן בחרנו בדרך לא צפויה, שהובילה אותנו לאגם השמש והירח – לא באזור התיירותי שלו, אלא בשביל צדדי שהתחיל ליד תחנת דלק. פתאום ראינו אותו מזווית אחרת לגמרי – בלי רעש, בלי מסחריות, רק אנחנו והמים.
למה זה משנה לנו כל כך?
לטייל אחרת עבורנו זה לא להיות מיוחדים – זה פשוט לזכור למה יצאנו לדרך. זה להתרגש מהמקומות הקטנים, להכיר את עצמנו מחדש דרך השטח, לא דרך רשתות חברתיות.
לא מזמן פרסמנו מדריך אישי על מלונות באיסלנד – לא את אלו שכולם בוחרים, אלא כאלו שנבחרו מהשטח, מניסיון אמיתי. אותו דבר עשינו גם במאמר שכתבנו על חופים באתונה, שחיפשנו לבד, בלי להסתמך על המלצות גנריות. אפילו בפוסט שלנו על נופש בחו"ל עם ילדים, ניסינו להראות איך אפשר לטייל בקצב שלכם – גם עם משפחה – ועדיין לבחור בדרך משלכם.
צאו לטייל, אבל אחרת
אנחנו לא בעד לוותר על יעדים מוכרים, אבל כן בעד לפתוח את העיניים קצת מעבר. תנו לעצמכם את החופש להתרגש מחדש, גם אם זה ייקח אתכם ליעד שלא נמצא באף פוסט ויראלי.
אם אתם רוצים השראה למקומות שאף אחד לא מדבר עליהם, קחו לכם רגע עם האתר Atlas Obscura, שמלא ברעיונות למסלולים מחוץ לשביל הראשי.
ובעיקר – תזכרו שהדרך הטובה ביותר לטייל אחרת היא פשוט לעצור, להסתכל מסביב, ולבחור את הפנייה שלא תכננתם.
אבל משהו קרה לנו בדרך.
ביום אחד גשום באוסטריה, כשכולם נדחסו לתוך המוזיאונים של זלצבורג, בחרנו פשוט להישאר ברכב. שמנו מוזיקה, הדלקנו את החימום, ובהפסקה בין טיפות הגשם ירדנו לשביל קטן בין עצים, רק כדי "לראות לאן זה מוביל". השביל נגמר בגשר עץ רעוע, ומתחתיו זרם נחל חורפי עם קצף לבן וצמר גפן של קור. נשענו על המעקה והרגשנו כאילו אנחנו בתוך שיר שלא נכתב עדיין. לא צילמנו. לא העלינו כלום. רק היינו.
שם נפל לנו האסימון: לטייל אחרת זה לא תמיד ללכת הכי רחוק, אלא לפעמים לעצור ממש כאן – ולתת לרגע לפגוש אותך.
ההפוך על הפוך של עולם הטיולים
העולם שלנו כל כך מלא במדריכים שמסבירים "איך לטייל נכון", עד ששכחנו איך לטייל פשוט.
כולנו יודעים מה זה "נקודת תצפית יפה". אבל כשנסענו לעמק קטן בגרמניה, גילינו יופי אחר – ילד מקומי שלימד אותנו לאסוף בלוטים, ואחר כך הראה לנו עץ שאליו הוא מטפס אחרי בית ספר. לא היה שם כלום – וזה היה מדויק.
באותו רגע הבנו שאנחנו לא מחפשים "מה לראות", אלא איך להרגיש.
ולכן, אם כבר אתם בעניין של הרפתקה שקטה, אולי תאהבו גם את אחד המסלולים הכי לא צפויים שתיארנו במדריך שלנו על טיול בעולם ב־80 יום – לא רק בגלל המסלול, אלא בגלל ההסתכלות עליו.
כשויתרנו – הרווחנו
באיטליה, ויתרנו על ונציה כדי לנסוע לאגם קטן בשם Lago di Tenno. כששאלנו את בעלת הבית איפה הכי כדאי לטייל – היא שתקה רגע, ואז לחשה כאילו שומרת סוד: “יש שביל ישן למנזר נטוש. אף אחד כבר לא הולך לשם.”
אז הלכנו. ואחרי שעה של עלייה בין סלעים וצללים, מצאנו את עצמנו עומדים מול דלת עץ ישנה, ובתוכה – ציורי קיר דהויים ושרידי חיים.
זה היה הרגע הכי חזק בטיול. לא בגלל מה שראינו – אלא בגלל מה שלא צפינו.
החלטנו לכתוב עליו בבלוג שלנו, ואז גם גילינו שהוא מופיע, באגביות מוחלטת, רק בפסקה נסתרת באתר Visit Trentino – כאילו שומר על עצמו מהעולם.
והכי מוזר? דווקא המקומות "הרגילים" קיבלו פתאום זווית אחרת
כשחזרנו ללונדון, פתאום גילינו שהדרך הכי שקטה בטיול הייתה לשבת בגינה ציבורית לא מתוירת בקמדן, לראות מקומיים משחקים שש-בש ולהקשיב לקולות של עיר בלי סאונדטרק מתוכנן.
זו הייתה תזכורת בשבילנו שגם בתוך יעד מוכר, אם בוחרים להסתכל אחרת – פתאום לטייל אחרת זה לא מסע גיאוגרפי, אלא תודעתי.
אז מה יקרה אם תעזבו את ה־Waze של התיירות?
אולי תגיעו למקום שאין לו שם, אבל כן יש בו לב. אולי תחזרו בלי תמונה שתשוויץ בסטורי, אבל עם רגע שתיקחו אתכם שנים.
לטייל אחרת – זה לא תמיד הרחק, זה לפעמים פשוט קרוב יותר לעצמנו.
וכשאנחנו בוחרים שוב ושוב ללכת דווקא בשביל הצדדי – לא כי הוא יפה יותר, אלא כי הוא לא מוכר – אנחנו מגלים שבכל מסע, מסתתר משהו חדש.
משהו שכנראה, פשוט לא כתוב בשום מדריך.
רוצים לטייל בלב שקט? נדאג לכם לביטוח בזול – 077-9721180.
כותב התוכן: נועם יעקב
חובב טיולים וכתיבה, מביא ניסיון רב בשיתוף מידע והשראה על היעדים היפים בעולם. מתמחה ביצירת תוכן מעשיר למטיילים, עם דגש על חוויות בלתי נשכחות.
איפה מוצאים מסלולים שלא מופיעים במדריכי טיולים?
איך יודעים אם מסלול פחות מתויר מתאים גם למשפחות?
האם צריך ביטוח מיוחד לטיולים פחות שגרתיים?
איך מתכננים טיול ספונטני בלי לפספס מקומות טובים?
מלאו את הטופס ונחזור עם הצעה ביטוח נסיעות לחול