טיול ברכב בנורווגיה: כמה יופי אדם יכול להכיל?

טיול ברכב בנורווגיה: כמה יופי אדם יכול להכיל?

אי אפשר באמת להתכונן לרגע שבו נורווגיה נכנסת ללב. היינו בטוחים שאנחנו פשוט יוצאים לטיול – שוכרים רכב, מנווטים לפי גוגל מפות, עוצרים איפה שנראה יפה, ממשיכים. אבל בשלב כלשהו, כשהכביש התעקל סביב פיורד כסוף שנשפך לים והשמיים נצבעו בורוד-כחול שקוף, אחד מאיתנו פשוט אמר: "זה לא ייאמן כמה יופי יש כאן. באמת. כמה בן אדם יכול להכיל?"

וזה היה רגע שהצית שיחה חדשה. לא על מה נעשה מחר, אלא על איך לא ללכת לאיבוד בתוך כל היופי הזה.

בלי פנסוניק ובלי תכניות – רק מפה פתוחה על הברכיים

החלטנו לצאת לטיול ברכב בנורווגיה בלי תכנית סגורה. כן, היו לנו נקודות כלליות – גיירנגר, דרך הטרולים, אגם לובוטן אולי – אבל לא הייתה הזמנה מראש, לא מלון להיום בלילה. השכרנו רכב מהשדה באוסלו ופשוט נסענו צפונה, עם תחושת בטן ואצבע שמצביעה על המסך ואומרת "בוא ניסע לשם".

בשלב מסוים הבנו שנורווגיה היא לא מדינה שאתה "עושה". היא מדינה שאתה חווה. ואם אתה עוצר כל חצי שעה כי שוב נפתח נוף חדש שמפיל לך את הלסת – סימן שאתה עושה את זה נכון.

השיחה ההזויה ברכב

"אז מה בעצם נחשב יותר יפה – פיורד שנשפך לאוקיינוס או אגם הרים מוקף שלג בקיץ?"
שאלה לגיטימית שנזרקה באוויר בשעה שבע בערב, באמצע שום מקום, כשחיפשנו מקום לישון בו.
ענינו אחד לשני ברצינות תהומית, כאילו מדובר בדיון פילוסופי עתיק.
"זה כמו להשוות אהבה ראשונה לאהבה בשלה. שתיהן מרגשות, אבל בדרכים שונות."
(ומישהו מאיתנו, לא נגלה מי, אמר: "יאללה, קחו ממני את האינסטגרם הזה, אני לא עומד בזה יותר").

טיפ קטן: אל תתכננו יותר מדי

אם יש דבר אחד שלמדנו על טיול בנורווגיה, זה שהרגעים הכי עוצמתיים לא מופיעים באף מדריך.
הכביש E136 לעיירה אנדאלסנס, למשל, היה אמור להיות רק קיצור דרך – אבל פתאום, פתאום עצרנו בצד הכביש כי ראינו עדר עזים יורד מההר.
הן חצו את הכביש כאילו הן הבעלים של המקום, ואנחנו פשוט עמדנו שם בשקט, בלי לדבר, כי לא רצינו להפריע לרגע.

בפעם אחרת, עצרנו בתחנת דלק קטנה רק כדי לשתות קפה, ויצאנו עם עוגיות קינמון טריות ושיחה של חצי שעה עם נורווגי מקומי ששאל בעברית שבורה: "אתם מישראל? שמעתי על תל אביב… זה אמיתי שכל הזמן חם שם?"

איך נראית שלווה?

דמיינו את זה:
כביש צר, מתפתל בין הרים גבוהים, עננים שטים לאט מעליכם, ברקע מפל קטן זורם לתוך נהר שקוף.
השעון מראה 21:30, אבל השמש עדיין מהססת אם לשקוע.
החלונות פתוחים, המוזיקה ברקע שקטה, וריח של טבע נקי נכנס פנימה.
ואז אתם מבינים שזו לא רק נורווגיה – זו גם גרסה שקטה יותר של עצמכם.

עוד מידע על: השכרת רכב בחו"ל.

טעויות שעושות את הזיכרון

היו לנו גם פאשלות, כמובן.
בוקר אחד נסענו שעתיים בכיוון ההפוך רק כי אף אחד לא שם לב ששינינו יעד בגוגל מפות (תכלס, רק בגלל שהשמות כל כך דומים – Odda זה לא Aurland, מסתבר).
בפעם אחרת, ניסינו להיכנס עם הרכב לאכסניה דרך מדרכה של הולכי רגל והעברנו חצי שעה בלחפש רוורס בלי תהום מאחורינו.
אבל זה בדיוק מה שהופך טיול כזה לשלם – רגעים מביכים שגורמים לצחוק, או לפחות לבדיחה פנימית שלא תיעלם.

לא לנסות להספיק הכול

טיול ברכב בנורווגיה יכול בקלות להפוך למרוץ אחרי עוד נוף, עוד תצפית, עוד "תמונה לפיד".
אבל דווקא כשמאטים, כשמפסיקים לרוץ – אז נפתחים הרגעים הגדולים באמת.
נורווגיה היא לא יעד של רשימות. היא יעד של נשימה.

וזה הרגע שבו התחלנו להבין שזה לא רק נוף שמרחיב את הלב

זה גם מראה. מראה שמחזירה אליך את השאלות ששכחת לשאול.
כמה מתוך מה שאנחנו קוראים לו "חיים" באמת קשור למה שמניע אותנו בפנים, וכמה פשוט התרגלנו למסלול הקבוע?
בכבישים הצפופים של המרכז, לא באמת שומעים את המחשבות האלה. אבל שם, בין אגם שאי אפשר להגות את שמו לענן בודד שצף בשקט – פתאום הן צצות.

בלילה אחד עצרנו באתר קמפינג קטן

רק אנחנו, זוג נורווגים עם קראוון עתיק וילדה אחת שהתעקשה לחלק לנו מרשמלו. לא הייתה קליטה, לא היו אורות רחוב – רק שקט ונהר שזרם ליד.
ופתאום, בין כוס קפה שחור לעוגיית חמאה שקנינו בתחנת דלק שלפני יומיים, אחד מאיתנו אמר:
"אולי אנחנו צריכים לא לתכנן גם את החזרה הביתה.

כלומר, למה לא לחשוב על החיים ככה – לא מה יש להספיק, אלא מה יש להרגיש?"

בדרך חזרה דרומה, חיפשנו מקום לישון ליד לילאהאמר

הגענו לבקתה קטנה עם גג אדום, משהו שצץ ב־Airbnb באיחור של חצי שעה. הבעלים – אישה בשנות ה־70 עם שיער אסוף וחיוך שקט – הגישה לנו תה פטל וסיפרה שהיא גרה שם לבד מאז שהילדים עזבו.
"אני רואה מטיילים כמוכם, כל הזמן", היא אמרה. "אתם מגיעים לחפש את נורווגיה. אבל אתם גם בורחים ממשהו, לא?"
אף אחד לא ענה.
אבל היא צדקה. אולי לא 'בריחה', אלא ריחוק. מרעש. מעומס. מהציפייה שנסמן עוד משימה באקסל של החיים.

ומשהו בשיחה הזאת המשיך ללוות אותנו גם כשחזרנו – במיוחד ברגעים הלחוצים, כשהמיילים נערמים או כשחוזרים אוטומטית לאותה השגרה.
אנחנו עדיין לא יודעים איך עושים את זה, אבל יש לנו תחושה שכשמישהו יוצא לטיול ברכב בנורווגיה, הוא לא באמת מחפש עוד נוף לפיד – הוא מחפש שקט מסוג אחר.

ואם אתם בדיוק בשלב שבו מתחילים לתכנן חופשה, תעיפו מבט ברשימת היעדים הכי לא צפויים שבדקנו – לפעמים המקומות הכי לא מתוכננים הם אלה שנשארים הכי חזק בזיכרון.
מלונות שלא תמצאו בגוגל מפות – רק מי שחיפש טוב באמת גילה אותם

והקטע הוא שלא חייבים להיות בצפון נורווגיה כדי לזכור את זה. לפעמים מספיק להאט. לעצור בצד.
להסתכל על מה שמולך כאילו זו הפעם הראשונה.
כמו שרק מטיילים למדו לעשות באמת.
כמו שאנחנו למדנו – בכבישים שלמדנו לשחרר בהם.

לפני שאתם יוצאים לדרך – אם יש לכם שאלה או התלבטות לגבי ביטוח נסיעות לחו"ל, אתם מוזמנים לדבר איתנו. אנחנו זמינים בטלפון 077-9721180 ונשמח לעזור בלי התחייבות ובלי לחץ.