ברזיל ברגליים יחפות: רגעים שלא תמצאו במדריך

ברזיל ברגליים יחפות: רגעים שלא תמצאו במדריך

הדבר הראשון שהרגשנו כשנחתנו בברזיל היה שחרור. אולי זה האוויר החם שעטף אותנו בלי להתנצל, אולי זו הייתה ההבנה שפה – הכל מתחיל מהלב. לא תכננו כל רגע מראש, ולא הלכנו לפי מה שכתוב. בחרנו פשוט… ללכת יחפים, ולתת לרגליים להוביל.

כשהלב מחליט איפה לעצור

בין סמטאות צבעוניות בעיר פראנה, גילינו שבברזיל יש קצב פנימי ששונה משלנו. הלכנו לאיבוד – בכוונה. קלטנו פתאום שהרבה מהמקומות הכי יפים הם אלה שלא מסומנים במפה. מישהי מקומית הצביעה לנו על חוף סודי, מישהו אחר המליץ על פינה בעיר עם מופעי רחוב בלילה. לא חיפשנו "אטרקציות בברזיל" – נתנו לה להפתיע אותנו.

באותו יום גם מצאנו בית חב"ד קטן, עם חיוך ענק של שליח שאמר לנו: "תבואו לשבת, תרגישו בבית". וזה היה בדיוק מה שהיינו צריכים – פינה של שייכות באמצע זר.

גשם, עצירות, ושיחה שלא תשכח

בכפר קטן ליד פאראטי ירד עלינו גשם. לא כזה דרמטי, אבל מספיק כדי לעצור אותנו באמצע שביל עפר, בתוך יער ירוק. הסתתרנו תחת סכך מאולתר, ולצידנו משפחה ברזילאית צחקה כאילו זה הרגע הכי טוב ביום. החלפנו מבטים, ואז גם מילים. הם סיפרו לנו על הילדות פה, אנחנו על ישראל. הייתה שם הבנה שקטה – כולנו רק מטיילים בעולם הזה.

וזה אחד הרגעים שלא תמצאו במדריך – גשם קל, שיחה עמוקה, ועיניים נוצצות בלי סיבה.

כשמסתבכים – מגלים כמה אנשים טובים יש

במנאוס, בדיוק כשחיפשנו את המלון בלב העיר (שכחנו את השם, כמובן…), ניגש אלינו בחור צעיר. "אתם אבודים?" הוא חייך. הראינו לו תמונה מהוואטסאפ, והוא פשוט לקח אותנו ברגל, עד הכניסה. כל הדרך דיבר על הג’ונגל, על החיים שם, על זה שהוא רוצה פעם לבקר בירושלים.

אנחנו כאן כדי שלא תצטרכו לדאוג – אפילו אם קורה משהו לא צפוי. דברו איתנו לפני שטסים: 077-9721180

אחר כך גם שלח הודעה רק לשאול אם הגענו בסדר. מבלי לצפות לתמורה. וזה רגע שקשה לשכוח.

ברזיל עם נעליים – ובלי

דווקא כשניסינו לרוץ אחרי אוטובוס שעמד לצאת (בלי הצלחה, כמובן), נפל לנו האסימון. כל הניסיון הזה להספיק, לתפוס, לתכנן – פשוט לא עובד פה. אז התיישבנו בתחנה הקרובה, הורדנו נעליים, ונתנו לעצמנו לנשום. ההחלטה הכי טובה שקיבלנו. מאז, בכל פעם שהתבלבלנו – חזרנו לרגע הזה.

שבת אחת שפתחה לנו את הלב

בעיר פלוריאנופוליס, התלבטנו אם להישאר לשבת או להמשיך דרומה. אבל משהו שם עצר אותנו. אולי זו הייתה ההזמנה לבית הכנסת המקומי, אולי סתם הרצון לנוח רגע באמת.

ובשבת הזאת פגשנו ישראלים, מקומיים, מטיילים בודדים… ישבנו יחד לשולחן שבת עם אוכל כשר, שירים וסיפורים. הרגשנו חלק ממשהו גדול – משפחה מרחבי העולם שהתחברה לרגע במקום אחד. וזה היה שווה הכל.

לא המקומות – אלא הרגעים

מה שלקחנו מברזיל, זה לא רק נופים מטורפים או תמונות אינסטגרם. זה המבטים, הצחוקים, ההפתעות הקטנות. החול שנדבק לרגליים, הדמעות שטפטפו דווקא כשלא ציפינו, והלב שהתמלא כל פעם מחדש.

ברזיל ברגליים יחפות זו לא רק דרך טיול – זו גישה לחיים. בלי מדריך, בלי חוקים, רק ללכת עם הלב.

אם אתם מתכננים טיול לברזיל

תשאירו מקום לרגעים שלא מתוכננים. תעצרו כשאתם לא בטוחים למה, תקשיבו לאנשים סביבכם, ותתנו למקומות לגלות את עצמם אליכם.

כי לפעמים, מה שנשאר בזיכרון, הוא דווקא מה שלא תכננו בכלל.

קראו עוד על: פספורט קארד טלפון.