למה דווקא עכשיו בחרנו לנסוע לשם
- נועם יעקב
למה דווקא עכשיו בחרנו לנסוע לשם
לא חיפשנו יעד.
באמת שלא.
לא פתחנו מפות, לא סימנו נקודות, לא אמרנו “בא לי חוף” או “בא לי עיר”.
מה שכן קרה – זה שהתחלנו להרגיש שמשהו בפנים כבר לא זז בקצב שלנו.
הימים המשיכו לרוץ, המשימות נערמו, והשגרה – בלי ששמנו לב – הפכה לכבדה. לא רעה. פשוט כבדה.
ואז הגיע הרגע הזה.
לא דרמטי.
רגע קטן, כמעט מביך בפשטות שלו.
ישבנו בערב, אחרי עוד יום שנראה בדיוק כמו קודמו, ואמרנו בקול:
“אם לא עכשיו – אז מתי בעצם?”
לא “חופשה חלומית”.
לא “בריחה”.
רק נסיעה. לשם.
האמת? גם ה“לשם” לא היה ברור בהתחלה.
זה לא היה יעד עם רשימת אטרקציות או אינסטגרם מלא פוסטים נוצצים.
זה היה מקום שעלה פתאום בשיחה, כמעט במקרה, ונתקע.
לא בגלל מה שיש בו – אלא בגלל איך שהוא גרם לנו להרגיש כשאמרנו את השם.
יש מקומות כאלה.
כאלה שלא מבטיחים כלום, אבל מרגישים כמו תשובה.
בחרנו לנסוע דווקא עכשיו כי הבנו משהו פשוט, וכואב טיפה:
אנחנו אלופים בלדחות חיים.
עוד פרויקט, עוד תקופה, עוד “אחרי ש…”.
אבל משהו בנו התעייף מלחכות לגרסה המושלמת של הזמן.
רצינו רגע שהוא לא אופטימלי.
לא חופשה מתוזמנת עד הדקה.
אלא תנועה.
דווקא עכשיו, כשהכול קצת לא ברור – זה הרגיש נכון.
לא חיכינו שיהיה “רגוע”.
לא חיכינו שהלו״ז יתרוקן.
לא חיכינו שמישהו ייתן אישור.
קנינו כרטיסים בלי להתרגש יותר מדי.
ארזנו בלי רשימות ארוכות.
השארנו בבית את הצורך להספיק.
וברגע שיצאנו – קרה משהו מוזר.
הגוף נרגע לפני הראש.
הנשימה השתנתה עוד לפני שהבנו איפה אנחנו.
ופתאום שמנו לב לדברים הקטנים ששכחנו לראות:
אור שנכנס מהחלון בזווית אחרת,
שקט שלא צריך למלא,
הליכה בלי מטרה.
זה לא היה יעד שצועק “וואו”.
זה היה יעד של הקשבה.
ולמה דווקא עכשיו?
כי עכשיו כבר לא חיפשנו ריגוש – חיפשנו נוכחות.
לא חוויות לספר – חוויות להיות בהן.
יש משהו משחרר בלנסוע כשאתה לא בורח ממשהו, אלא מתקרב לעצמך.
כשאתה לא מחפש שינוי גדול, אלא שינוי עדין.
היו ימים שפשוט ישבנו.
בלי לצלם.
בלי לבדוק מה עוד “צריך” לעשות.
ונתנו למקום לעשות את שלו.
ובמפתיע, דווקא שם, בלי תכניות גדולות – עלו מחשבות חדות.
הבנו מה עייף אותנו.
מה כבר לא מתאים.
ומה אנחנו סוחבים סתם מתוך הרגל.
לא חזרנו אנשים אחרים.
חזרנו קצת יותר אנחנו.
ולא, זה לא קרה בגלל המקום.
זה קרה בגלל התזמון.
כי אם היינו נוסעים לשם לפני שנה – אולי זה היה עוד טיול.
אם היינו מחכים עוד שנה – אולי כבר לא היינו שומעים את עצמנו.
דווקא עכשיו היה הרגע שבו לא רצינו לברוח,
אלא לעצור.
וזו הסיבה שבחרנו לנסוע לשם עכשיו.
לא כי זה “הזמן הנכון” לפי אף אחד,
אלא כי זה היה הזמן היחיד שבו באמת הקשבנו.
לפעמים, הבחירה הכי טובה היא לא ביעד –
אלא ברגע שבו מפסיקים לדחות את עצמנו.
קראו עוד על: החופשה שחשבנו שתהיה רגילה – והפכה למשהו אחר.
מלאו את הטופס ונחזור עם הצעה ביטוח נסיעות לחול